שיאן בונה יבנה בע"מ נ' אלקשאעלה

החלטה

בפני בקשתו של המבקש, כי אתיר לו להתנגד לתביעתה של המשיבה, אשר הוגשה כתובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק מס' 1411139107, על הסך של 19,865 ₪, בגין הסכם שכירות אשר נחתם, לטענת המשיבה, בינה ובין המבקש, בנוגע לחנות במרכז המסחרי ברהט.

בהתנגדותו טען המבקש, כי מעולם לא התקשר עם המשיבה בהסכם שכירות, וכי חוזה השכירות אשר צורף לכתב התביעה אינו חתום בחתימת ידו.

עוד טען המבקש, כי הוא עוסק במכירת בגדים בשוק ברהט, על המדרכה השייכת לעירייה, וכי למשיבה אין כל זכות בעלות או חזקה על המדרכה.

ביום 7/3/2011 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש נחקר על תצהירו.

בחקירתו הודה כי שילם לנציג מטעם המשיבה, במשך כ- 3 חודשים, בגין השימוש בבאסטה לממכר בגדים המנוהלת על ידי המבקש ואשתו בשוק ברהט, אך זאת רק משום ש"לא רצה בעיות", כלשונו.

לטענתו נאמר לו, על ידי מהנדס העירייה, כי אין הוא חייב לשלם דבר למשיבה, וזאת משום שקיימת מחלוקת בין העירייה ובין המשיבה בדבר הבעלות על השטח.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בתצהיר המבקש, בחקירתו בפני ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להתיר למבקש להתגונן בפני התביעה, וזאת בתנאי שיפקיד את הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

הגנתו של המבקש, כך הסתבר בחקירתו הנגדית, חשפה טפח אך הסתירה טפחיים. המבקש לא פירט, בתצהירו, את העובדה כי שילם למשיבה דמי שכירות במשך 3 חודשים לפחות, וכי חדל לעשות כן בשל פנייה של נציגי העירייה אליו.

המבקש לא חשף בתצהירו את העובדה כי הייתה קיימת, אם כן, מערכת יחסים חוזית כזו או אחרת בינו ובין המשיבה, ובחר לנקוט בלשון מעורפלת וכללית תוך התייחסות להסכם ההתקשרות שהציגה המשיבה, ולכך בלבד.

לפיכך, הגם שהגנתו הבסיסית של המבקש, בדבר זיוף חתימתו על גבי הסכם ההתקשרות שצורף לכתב התביעה לא "התמוטטה כליל" בחקירתו הנגדית, הרי שהיא כורסמה במידה המצדיקה לקבוע כי היא נמצאת בתחום האפור שבין הגנת בדים להגנה שסיכוייה קלושים, בשל העדר פירוט מלא של העובדות הנדרשות לעניין, ובמיוחד כאשר טען אודות העדר התקשרות בין הצדדים.

ההלכה בעניין זה היא כי: "... בית המשפט רשאי לתלות את מתן הרשות להתגונן בתנאי, שהנתבע יפקיד את סכום התביעה בבית המשפט, או שימציא ערובה. אך אם יורה כך, הרי נתבע חסר-אמצעים לא יוכל להתגונן, ורק נתבע שיש בידו למלא אחרי התנאי שהוטל יוכל להתגונן, ויזכה אולי, בסופו של דבר, גם במשפט גופו.

לכך הורו בתי המשפט, כי לא ישתמשו בכוח לתלות מתן רשות להתגונן בתנאי כזה. אלא, לכל היותר, באותם המקרים בהם היה "כמעט" בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט, היינו, כאשר "כמעט" רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (מתוך ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 689 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לפיכך, אתיר למבקש להתגונן בפני התביעה בתנאי שיפקיד את הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

ככל שיופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תתקבל ההתנגדות, התביעה תידון בסדר דין מהיר, והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

אם לא יופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תידחה ההתנגדות, ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו, והמבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשתו ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: